הליך פשיטת הרגל

0
352
הליכי פשיטת הרגל
  1. ובכן, מהי פשיטת הרגל במילים פשוטות, אך מדויקות. ניתן להגדיר את פשיטת הרגל כהליך משפטי שמתקיים ביחס לאדם או שותפות אשר נקלעים לחובות במידה כזאת, שאין ביכולתם לפרוע אותם תוך הגעת להסדר כלשהו עם נושיו. הליך זה ננקט הן מיוזמת האדם עצמו והן מיוזמת נושיו. מובן כי אם ההליך נפתח ע"י האדם עצמו עליו מוטל נטל מוגבר של שכנוע כי הוא פועל בתום לב ולא מנסה לנצל את המערכות המשפטיות לשם התחמקות מחובותיו בזדון. במקרה של פתיחת ההליך ע"י הנושים החובה להוכיח שהחייב ראוי לפשיטת הרגל מוטלת עליהם.
  2. ההליך נועד להשליט סדר באיסוף הנכסים של פושט הרגל, ניהולם עד למימושם, חלוקת התמורה אשר תתקבל מהמימוש בין הנושים, ומציאת פתרון לכל הבעיות הנלוות לכך. ברוב המכריע של מקרי פשיטת הרגל ההליך מסתיים בקבלת פטור מחלק החובות אותם אין כל אפשרות לפרוע, והשאלה מהו החלק הזה לעומת כל חובות פושט הרגל. מובן שכל הנכנס להליכים שואף להגיע לאחוז מקסימאלי של החובות אשר יזכו לפטור כאמור.

מי יכול להיות פושט רגל?

  1. כעקרון, כל אדם שהוא בגיר, כלומר, מלאו לא 18 שנה. אך קיימים מקרים נדירים כשגם קטין מספיק להסתבך בחובות כבדים, ובמקרה כזה הוא גם יכול להיכנס להליכי פשיטת הרגל, וזאת בתנאי שבית המשפט הדן בעניינו סבור כי נושיו של הקטין ניהלו עמו עניינים תוך סברה בתום לב כי הוא בגיר. וחשוב ליתן דעת כי אין כל חובה שהאדם יהיה אזרח ישראל או תושבה. מה שקובע לעניין זה – מקום הימצאותו בשעת עשיית מעשה פשיטת רגל, עליו נדבר בהמשך. בעשייתו של משעה פשיטת הרגל האדם צריך להימצא בעצמו בישראל או לגור בה כרגיל או מקום מגוריו בישראל. ועוד מקרים נוספים – כשהאדם מנהל את עסקיו בישראל, ולא משנה בעצמו או באמצעות מורשהו ומנהלו, כשהאדם היה חבר בחבר בני-אדם או בשותפות שניהלו את עסקיהם בישראל.

פתיחת תיק אצל הכנ"ר

  1. השלב הראשון בפרוצדורה של פשיטת הרגל הוא פתיחת תיק אצל הכונס הרשמי, שהוא פקיד בכיר במשרד המשפטים.

מטרת השלב היא לאפשר לכנ"ר לבדוק את נסיבות עניינו של החייב, לבחון איך הוא נקלע למצבו הנוכחי, להעריך את יכולתו באופן ראשוני תוך כדי בדיקת מצבו הכלכלי, בעלותו בנכסים וכד'. לצורך הבדיקות כאמור לרשות הכנ"ר עומד צוות חוקרים מנוסים בחקירות מסוג זה. על החייב להציג מסמכים רבים, להשיב לשאלונים ואף להשתתף אישית בפגישות עם החוקרים. מובן מהאמור לעיל כי בשלב זה נבדקת בעיקר כנות החייב ותום ליבו בהיווצרות חובותיו.

חושב להבין כי דעתו של הכנ"ר מאוד חשובה ויש להתייחס אליה כאל אחד הגורמים המכריעים בעניינו של החייב מפאת שבית המשפט בבואו לדון בבקשת החייב להכרזתו פושט רגל נוטה להתחשב בעמדת הכנ"ר במידה ניכרת.

פתיחת תיק בבית המשפט וקבלת עיכוב הליכים

  1. יש להבדיל בין שני מצבים: האחד – כאשר מגיש הבקשה לפשיטת רגל – החייב עצמו, והשני – כשמתבקשת ההכרזה ע"י נושיו של החייב.
  2. במקרה הראשון התנאים להגשת הבקשה הם במצטבר וכלהלן:
  • סכום כל החובות של המבקש לא פחות מ-16,000 ₪.
  • הוא מילא והגיש יחד עם בקשתו דו"ח מיוחד, המאומת כתצהיר, אשר מעיד על מצבו הכלכלי של החייב בשנת המס האחרונה ועל השנה שקדמה לה ביחס לנכסי החייב, כולל מניות בחברות שהוא מחזיק וכל זכויותיו האחרות, פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחביותיו של החייב, רשימת כל נושיו, כתובותיהם וכד', פרטים זהים יש למסור אודות בן/בת זוגו של החייב, ילדיו הקטינים וילדיו כבגירים שגרים עימו,
  • החייב ויתר במפורש ובכתב על סודיות, כלומר, הוא הסמיך כל גורם למסור מידע רלוונטי אודות נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וכד',
  • לבקשה כאמור יש לצרף הנמקות מדוע הוא לא יכול לפרוע את החובות, המסמך הזה לא אמור להיות ערוך כתצהיר.
  1. החייב מתבקש להפקיד בידי הכנ"ר פיקדון בסכום הקבוע בחוק, הסכום מהווה מקדמה לכיסוי הוצאות הכונס הרשמי.
  2. חשוב לזכור כי משהוגשה הבקשה החייב או נושהו רשאים לחזור בהם ממנה אך ורק ברשות בית המשפט.
  3. במקרה של הגשת הבקשה ע"י נושה החייב התנאים להגשתה הם במצטבר כלהלן:
  • החוב שהחייב חב לו, או לכל הנושים שמגישים את הבקשה לא פחות מ-50,000 ₪,
  • החוב מהווה סכום קצוב (שניתן לקבעו באמצעות חישוב אריתמטי בלבד, ואין צורך בשומה או הערכה), ומועד לפירעונו היום ובעתיד,
  • מעשה פשיטת הרגל שבגינו מוגשת הבקשה קרה תוך 3 חודשים לפני יום הגשת הבקשה,
  • החייב גר בישראל כעת, או היה גר בה במהלך השנה לפני הגשת הבקשה, או לחייב יש בית מגורים בישראל, או יש לו עסקים בארץ, או הוא היה חבר בתאגיד שניהל את עסקיו בישראל.

הערה לגבי הסכום המינימאלי כאמור לעיל: אם קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטת בית המשפט, האחרון רשאי להתיר לנושים להגיש בקשה גם במקרה בו סכום החובות נמוך מ-50,000 ₪.

  1. הבקשה של הנושה תאומת בתצהירו או בתצהיר של אדם אחר שיודע את העובדות באופן אישי. גם הנושה חייב בפיקדון לידי הכונס הרשמי לשם כיסוי הוצאותיו. סכום הפיקדון שווה לסכום הפיקדון אשר נדרש מאת החייב כאמור לעיל.

עיכוב ההליכים

  1. לאחר שהוגשה בקשת פשיטת הרגל כאמור לעיל בסמכותו של בית המשפט לעכב כל תביעה, כל הליך הוצאה לפועל וכל הליך אחר אשר נפתח כנגד החייב.
  2. נכון שבית המשפט לרוב משתמש בסמכותו זו, אך ישנם מקרים בהם הוא יסרב לעכב הליכים ואלה הם:
  • אם הפטרו של החייב לא היה משמש הגנה בתביעה זו
  • אם מגיש התביעה או פותח בהליך הוא בעל משכנתא או נושה מובטח אחר אשר מפעילים בהליך זה את התרופה המשפטית לעניין מימוש הערבות שברשותם
  • אם בקשה לפשיטת רגל הוגשה ע"י החייב ועדיין לא ניתן צו כינוס, אך החייב לא ממלא אחר התנאים אשר קבועים להגשת הבקשה, בית המשפט יכול לעכב הליכים כלהלן:

א. הצו לעיכוב יהיה זמני למשך תקופה שלא תעלה על 45 ימים,

ב. בית המשפט נתן לכונס הרשמי להשמיע את דעתו בנושא,

ג. כל הנימוקים למתן עיכוב כזה יירשמו ע"י בית המשפט בהחלטתו.

  1. ועוד נקודה חשובה שכדאי לזכור. אם כנגד החייב תלוי ועומד הליך משפטי כלשהו בבית משפט או בית דין, ונודע לבית המשפט או בית הדין כי החייב נמצא בהליכי פשיטת הרגל, הוא רשאי לעכב את ההליך שבפניו או להתנות את ההמשך שלו בתנאים שיצמא לנכון.

קביעת תשלום חודשי

  1. בית המשפט, לאחר ששמע את עמדתו והמלצתו של הכונס הרשמי בעניין, לקבוע לחייב אשר ניתן נגדו צו כינוס או עוכבו הליכים, תשלום חודשי לכונס הרשמי. המקור לתשלומים אלה יכול להיות מתוך משכורת החייב, שכרו או הכנסה אחרת (למשל, דמי שכירות שהוא מקבל עובר נכסו). התשלום החודשי לא יעלה על הסכום שהיה נותר אצל החייב היה בשיעור הסכום אשר פטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר.

מי מהנושים יכול להגיש בקשה להצטרפות לתיק פשיטת רגל

  1. להבנת עניין זה חשוב להפנים את המושג "חוב שהוא בר תביעה". חוב בר תביעה הוא חוב שניתן לתבעו בפשיטת הרגל, בין אם הוא כבר קיים לבין אם ייווצר בעתיד, וודאי או מותנה, והעיקר שהוא חל על החייב ביום מתן צו כינוס נכסיו, או יחול עליו בגין התחייבותו כלשהי מלפני מתן הצו.
  2. אבל ישנם חובות אותם אי אפשר לתבוע בפשיטת הרגל ואלה הם:
  • דמי נזק בלתי קצובים (כלומר, לא ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט, אלא טעונים שומה או הערכה או אומדן) שמקורם לא בחוזה או מהבטחה, וזאת בתנאי שזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס. עם כל זאת, מאידך, קיימים סוגי החובות שהנם בלתי קצובים, אך בגינם ניתן להגיש תביעה בפשיטת הרגל – למשל, חוב עפ"י פסק דין בגין עוולה (מעשה גרימת נזק הקבוע בחוק) שניתן לחובתו של פושט הרגל לפני מתן צו הכינוס, חוב בגין תביעה נגד עיזבון חדל פירעון.
  • מזונות שנקבעו בפסק דין וזמן פירעונם חל לאחר מתן צו הכינוס,

לכלל כאמור יש לשייך גם עקרון שלפיו היה ואדם כלשהו ידע ביום הגשת הבקשה לפשיטת הרגל על מעשה של החייב שיכול היה להביא להגשת בקשה לפשיטת רגל נגדו, לא יכול לתבוע מכוח צו הכינוס חוב שחל על החייב לאחר היום בו נודע לו על המעשה.

ועוד קבוצת החובות שנקראת "קבוצת הסל" –  מדובר בחובות שבית המשפט סבור כי לא ניתן להעריך אותם באופן הוגן.

ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל

מובן כי הליכי פשיטת הרגל מצריכים לאורך כל הדרך התנהגות הוגנת של החייב. אין בהליך פשיטת הרגל כדי לספק מקלט לאנשים שנכנסים לחובות כבדים ע"מ לא לשלם בכוונה תחילה. מכאן ברור כי על החייב משגיחים היטב ובוחנים כל צעדיו הן במשך ההליך והן את התנהגותו הקודמת לו. וכך, בכל שלב של פשיטת הרגל יש לבית המשפט סמכות – במידה ומתעורר אצלו ספק בדבר הגינות ותום לב אצל החייב – לבטל תוצאות של כל השלבים הקודמים ולהותיר את החייב להתמודד עם נושיו לבדו. חשוף ופתוח בפניהם כלעומת שלפני תחילת פשיטת רגלו.

להפנמה מהו ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל עלינו להביא עוד מושג חשוב והוא "העדפת מרמה". העדפת מרמה זוהי העברת נכסים או שעבודם או נטילת התחייבויות או נקיטת הליכים משפטיים לטובת הנושה ונאמנו, אשר מתבצעת תוך כדי:

  • אי יכולת כללית של החייב לפרוע את חובותיו
  • הפעולה מהפעולות הנ"ל מתבצעת כדי להעניק עדיפות לנושה פלוני, או – וזה חשוב לדעת – דם מתוך אילוץ ושידול שלא כדין מצד אותו נושה או מצד מי מטעמו. כלומר, לחייב לא עומדת טענה כי היה נאלץ ע"י הפעלת לחצים לנהוג כפי הנהג.
  • תוך 3 חודשים מיום ביצוע העברה או שיעבוד כאמור הוגשה נגד החייב בקשת פשיטת הרגל והוא הוכרז כפושט רגל עפ"י בקשה זו.

והערה חשובה לרכושי זכויות בתום לב ובתמורה מאת הנושה שקיבל את הנכס בהעדפת מרמה –  זכויותיהם לא נפגעות מאחר ואין במקרה כזה כל אשמה מצידם.

ביטול הכרזת פשיטת רגל

  1. לבית המשפט קיימת סמכות לבטל הכרזת פשיטת רגל במקרים הבאים:
  • הוגשה בקשה לכך ע"י אדם מעונין,
  • החייב לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל מלכתחילה,
  • חובותיו של פושט הרגל שולמו או נפרעו במלואם.
  • החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל

ההודעה על ביטול הכרזת פשיטת הרגל מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות.

וחשוב לדעת כי ביטול פשיטת הרגל לא תפגע בפעולות שכבר הושלמו ע"י הכונס הרשמי, הנאמן או כל אדם אחר מכוחם או בית המשפט.

לאחר ביטול פשיטת הרגל יועברו נכסי החייב לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מונה אדם כזה – יחזרו להיות קניינו של החייב.

אסיפות נושים

אסיפות נושים – הוא הכלי הנוצר לשם מניעת סכסוכים בין נושים שונים, ובמידה ומתגלעים כאלה – ליישובם. האסיפות נותנות לכל נושה ונושה הזדמנות סבירה להשמיע את דברו ולהגן על זכויותיו תוך שמירה על אינטרסים של החייב ושאר הנושים. בחוק פותחו מספר כללים והוראות לפרוצדורת האסיפות. והחשובים מבינם כלהלן:

  1. הכונס הרשמי או הנאמן יכולים לכנס אסיפות נושים בכל שלב משלבי ההליך, בנוסף לכך בית המשפט יכול לתת להם הוראה לקיים אסיפת הנושים.
  2. על מקום קיום האסיפה ועל מועדה נשלחת הודעה לחייב וכל הנושים.
  3. על כל החלטה שמתקבלת באסיפת הנושים נשלחת הודעה לבית המשפט בצירוף העתק ההחלטה.
  4. האסיפה יכולה להתקיים רק בהתכנסות המניין החוקי שהוא נוכחותם של שלושה נושים או שלוחיהם להצבעה, או של כל הנושים אם מספרם לא עולה על שניים.
  5. באסיפת הנושים זכות ההצבעה מוענקת רק לאותם נושים שהגישו תביעות חוב כנגד החייב, וזאת להוציא אותם הנושים שחובותיהם אינם קצובים, או שהם מותנים או שאין וודאות לגביהם.
  6. ביחס לנושה מובטח הפרוצדורה שונה – הוא רשאי להצביע רק בגין הסכום אותו חב לטובתו החייב העולה על שווי הערובה שהוא מחזיק בה.
  7. בכל אסיפה נבחר יושב ראשה, ולו מוענקת הסמכות לאשר תביעת חוב פלוני לשם הצבעה ולדחות אותה. על החלטתו זו יש ערעור בפני בית המשפט. במקרה של קיום ספק בקשר לתביעה פלונית, רשאי יו"ר האסיפה להתנות את זכות ההצבעה בגינה בתנאים.
  8. הנושה רשאי לשלוח את שלוחו לשם השתתפות באסיפה. במקרה כזה השלוח חייב להציג בפני שאר הנושים ויו"ר האסיפה ייפוי כוח מאת הנושה. אם אין לנושה פלוני אפשרות לשלוח מישהו מטעמו, הוא יכול למנות את הכונס הרשמי להיות שלוחו להצבעה באסיפה.
  9. כוחה של החלטת האסיפה. קיימים שני סוגים של ההחלטות כאמור – החלטה רגילה והחלטה מיוחדת. החלטה רגילה מתקבלת ברוב ערך התביעות של הנושים המשתתפים בהצבעה בעצמם או באמצעות השלוחים. החלטה מיוחדת מתקבלת ברוב קולות של הנושים הנוכחים בהצבעה – בעצמם או באמצעות שלוחיהם, ורק שהם מהווים 3/4 מערך התביעות. החלוקה כאמור לעיל נועדה להבטיח כי ההחלטות החשובות ביותר אמורות לעבור את סף הכמותי של הנוכחים לקבלת תוקף חוקי.

עדיפויות בתשלום החובות

  1. קודמים לכל חובות לרשויות המס, אותם יש לשלם לפני ביצוע תשלום כל שאר החובות.
  2. חובות לנושים המובטחים. חשוב להפנים כי במידה ולחייב ישנם נושים שקיבלו מידיו בטוחות כלשהן, הליך פשיטת הרגל לא מסוגל לפגוע בזכויותיהם עפ"י בטוחות אלה, ואנשים אלה – שהם בעלי זכות עכבון, שעבוד קבוע (משכון או משכנתא, למשל) – זכאים להיפרע מנכסי החייב אחרי ביצוע כל התשלומים לרשויות המס.
  3. לאחר מכן, מגיע תורן של הוצאות ניהול של נכסי החייב, לרבות אגרות בית המשפט. ואם הוצאות אלה מקורן במימוש זכויות הנושים המובטחים, באות הם אף בעדיפות הקודמת.

בין הנושים המובטחים גם קיים סדר עדיפויות, והוא הבא: קודם הנושים שהם בעלי זכות עכבון, א"כ בעלי זכות שעבוד קבוע, וזאת אף אם השעבוד נרשם לפני היווצרות זכות העכבון.

  1. שכר עבודה. חשוב לדעת כי במקרה זה מדובר בשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, שהוא החוב שמגיע לעובד עבור התקופה שלפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל. זאת ועוד, בפקודת פשיטת הרגל קבוע סף לדרישת שכר כאמור, ולא ניתן לזכות לשכר מעל סכום זה.
  2. אחרי שכר עבודה מגיע תור לתשלומי חובה למיניהם, מסים אחרים ודמי שכירות. פירוש מושגים אלה טעון התייחסות מיוחדת, וכל תשלום נבדק לפי נסיבות המקרה הספציפי.
  3. ובסיום באים החובות של נושים שלא אוחזים בבטוחות.

הסדר או פשרה לפני צו הכינוס

יש לציין כי החייב יכול להגיע להסדר תשלומים עם נושיו, ומאמצים אשר הוא משקיע לשם כך זוכים להכרה והוקרה ע"י הכנ"ר ובית המשפט. ניתן לציין כי זהו הצעד הנכון ביותר, במידת האפשר, כמובן, מצדו של החייב, אך חשוב להוסיף כי להגעה להסדר בכל שלב של ההליך השלכות ותוצאות שונות. החייב יכול להציע לנושיו הסדר בשלושה שלבי ההליך: לפני צו הכינוס, לאחריו, ולאחר הכרזתו כפושט רגל. עקרון שעומד מאחורי ההצעה הוא שנושי החייב מסכימים להסתפק באחוז מסוים של חובותיהם שישלם החייב, ושאר החובות זוכים לפטור. כדאיות ההצעה לנושים ברורה – הם מקבלים סיכוי להיפרע מיד מאת החייב, אומנם בסכום נמוך מהחוב שהם דורשים, אך ללא המתנה וניהול הליכים, ומובן כי כל עיכוב גורם לנושים הוצאות מיותרות, ולא מעלה את סיכוים להיפרע במלוא סכום החוב. קיימת פרוצדורה למתן ההצעה ע"י החייב, אישורה ע"י אסיפת הנושים שהתכנסה לשם כך, וקבלת אישור מבית המשפט אשר הכיר ביעילות ההסדר וסבירותו.

  1. ובכן, מהם התנאים להצעת הסדר לפני מתן צו הכינוס.

– כל חובות של החייב עולים על סך של 20,000 ₪,

– הוא מציע לשלם לא פחות מ-30 % מחובות שאינם מובטחות.

– החייב הגיש את הצעתו לבית המשפט תוך צירוף תצהיר כי הוא לא יכול לשלם את חובותיו, ודו"ח על חובותיו ורכושו, תוך ציון הסיבות להיווצרות החובות. על החייב גם לבקש מבית המשפט אישור לאסיפת הנושים לשם דיון בהצעה.

  • בקשה זהה מוגשת גם לכונס הרשמי.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here